כסף משנה על משנה תורה, הלכות אבל ד׳:ט׳

מהדורה: תורת אמת 363

מקור משנה תורה, הלכות אבל ד׳:ט׳
9 הָאָבֵל בְּיוֹם רִאשׁוֹן בִּלְבַד אָסוּר לְהָנִיחַ תְּפִלִּין וּלֶאֱכל מִשֶּׁלּוֹ. וְחַיָּב לֵישֵׁב עַל מִטָּה כְּפוּיָה. וּבִשְׁאָר יְמֵי הָאֵבֶל מֻתָּר לוֹ לֶאֱכל מִשֶּׁלּוֹ וְלֵישֵׁב עַל גַּבֵּי מַפַּץ אוֹ קַרְקַע. וּמֵנִיחַ תְּפִלִּין. וּמִנַּיִן שֶׁהוּא אָסוּר בְּיוֹם רִאשׁוֹן לְהָנִיחַ תְּפִלִּין. שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר לִיחֶזְקֵאל יחזקאל כד יז "פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ" מִכְלַל שֶׁכָּל הָעָם אֲסוּרִין. וְנֶאֱמַר לוֹ יחזקאל כד יז "וְלֶחֶם אֲנָשִׁים לֹא תֹאכֵל" מִכְלַל שֶׁכָּל הָעָם אוֹכְלִין מִשֶּׁל אֲחֵרִים בְּיוֹם רִאשׁוֹן וַאֲסוּרִין לֶאֱכל מִשֶּׁל עַצְמָן:
פירוש כסף משנה על משנה תורה, הלכות אבל ד׳:ט׳
9 האבל ביום ראשון בלבד אסור להניח תפילין. בפ' אלו מגלחין מועד קטן דף כ״א פלוגתא דר״א ור' יהושע וידוע דהלכה כרבי יהושע.
10 ומ"ש ולאכול משלו. בסוף מ"ק דף כ"ו: וכתב הרא"ש פירוש יום ראשון סעודה ראשונה וכ"כ הגהות בשם סמ"ג והתוס' כתבו דכל יום ראשון אסור לאכול משלו אפילו אוכל ב' פעמים ביום אחד:
11 ומ״ש וחייב לישב על מטה כפויה. בפ' אלו מגלחין מועד קטן דף כ״א אמרינן דאבל חייב בכפיית המטה ותניא היה ישן ע״ג כסא ע״ג קרקע לא יצא י״ח א״ר יוחנן שלא קיים כפיית המטה ומשמע לרבינו דברייתא בשכפה מטתו ובא לישן ע״ג קרקע היא וא״ר יוחנן שלא קיים כפיית המטה כיון שאינו שוכב עליה ומ״מ איני יודע מנין לו לחלק בין יום ראשון לשאר ימים. והראב״ד כתב על מ״ש רבינו וחייב לישב על מטה כפויה לא ראיתי שורש לזה. וכבר כתבתי טעם רבינו:
12 ומנין שהוא אסור וכו' עד סוף הפרק. בפרק אלו מגלחין מועד קטן דף ט״ו: